הכפר גוש חלב

ג'ש (בערבית: الجش, נקראת בעברית גם "גוש חלב" לפי שמו העברי הקדום של המקום) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1963. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2010, יש בג'ש (גוש חלב) 2,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה-תשס"ח (2008-2007) היה 47.1%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 5,280 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

רוב תושבי ג'ש הם ערבים נוצרים מהעדה המארונית, זרם בנצרות הקתולית שמקורו בלבנון, והוא הכפר היחיד בישראל שרוב תושביו מארונים. לפני מלחמת העצמאות, היה בגליל העליון כפר מארוני נוסף, הכפר בירעם, אשר תושביו פונו ממנו ולא הורשו לחזור לאחר סיום הלחימה. רוב תושבי הכפר בירעם עברו להתגורר בג'ש ובני משפחותיהם עדיין מתגוררים במקום. עד שנת 1948 הייתה רוב האוכלוסייה מוסלמית, ואלו היווו 55% מאוכלוסיית הכפר. לאחר מלחמת העצמאות, עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר, ובמקום נשאר רוב של תושבים נוצרים, שהיוו 85% מאוכלוסייתו. עד היום, קיים בכפר רוב של תושבים נוצרים. אוכלוסיית הכפר מורכבת מנוצרים מארונים וקתולים וממיעוט גדול של מוסלמים, והתפלגות תושביו לפי דת היא כלדקמן:
נוצרים – 64%
מוסלמים – 36%

הכפר יושב בראשית המאה ה-18 על ידי תושביו הנוכחיים. הוא שמר על השם הקדום של הכפר, גוש חלב, שהיה קיים במקום בימי בית שני, כמו יישובים נוספים בני ימינו הנושאים את שמותיהם של יישובים יהודיים קדומים כגון: מושב מירון על שם מירון הקדומה, מושב ספסופה על שם הכפר ספסופא המוזכר בתלמוד, קיבוץ ברעם על שם ברעם התלמודית וקיבוץ סאסא על שם סאסא המוזכרת במשנה ועוד. בשנת 67 היה היישוב המקורי מרכז חשוב של המורדים היהודים ברומאים. בכתבי יוסף בן מתתיהו הוא מופיע בשם "גיסקלה" (Giscala), שהיה כנראה הגרסה היוונית לשם העברי.

בכפר נמצאו שרידים לבית כנסת עתיק, בית קבורה "מאוזיליאום" המהווה חלק מבית הקברות של גוש חלב היהודית הקדומה. כמו כן, יש בכפר קברים המיוחסים לשמעיה ולאבטליון מחכמי הסנהדרין הגדולה בירושלים.